מזהי שדות קבועים
פונים לשדות לפי מזהה, לא לפי תווית. משנים שם של שדה בממשק, וכל חיבור תבנית וכל אינטגרציית API ממשיכים לעבוד.
מגדירים סוגי תוכן כמו שמהנדס מתכנן סכמה — לא כמו שבונה דפים מכתיב. לכל שדה יש מזהה קבוע, כך שתבניות ואינטגרציות שורדות שינוי שם של שדה במקום להישבר בשקט.
טקסט קצר, טקסט עשיר, קשרים, מדיה, ערכי בחירה, תאריכים, מספרים עשרוניים, JSON ורכיבים עם טיפוסים נותנים לכם מודל תוכן אמיתי — אותן אבני בניין שהייתם בוחרים לתכנון סכמת מסד נתונים, מוצגות לעורכים כשדות מובנים.
פונים לשדות לפי מזהה, לא לפי תווית. משנים שם של שדה בממשק, וכל חיבור תבנית וכל אינטגרציית API ממשיכים לעבוד.
מקשרים רשומות זו לזו ומגבילים שדות ברמת הסכמה, כך שנתונים שגויים נדחים בהזנה ולא מתגלים בהמשך הדרך.
שינויי סכמה רצים עם בדיקות השפעה בהרצה יבשה ומוחלים קדימה בלבד — פיתוח סוג תוכן אף פעם לא מאפס את הרשומות שכבר בו.
בונים רכיבים מקוננים לשימוש חוזר פעם אחת, ונותנים לעורכים להרכיב גופי דפים גמישים מתוך מאגר בלוקים מאושר — בלי קבוצות שדות מועתקות ובלי קריאה למפתחים כדי לסדר דף מחדש.
מגדירים רכיב — כתובת, מסלול תמחור, שאלה נפוצה — פעם אחת, ומשתמשים בו בכל סוג תוכן שצריך אותו.
נותנים לעורכים מבחר בלוקים מוגדר להרכבת גוף הדף, בלי לפתוח את הפריסה ל־HTML שרירותי.
כל שדה יכול להחזיק ערכים לכל שפה, עם רשומת מקור ברורה בשפת ברירת המחדל, כך שהתרגום נשאר מובנה ולא משוכפל.
הגדירו שדות, הוסיפו רכיב וראו דף שנוצר ומחובר לנתונים אמיתיים.